השנים האחרונות בארץ ובעולם מאופיינות בכאוס, ממשבר הקורונה, דרך הרפורמה המשפטית ועד כמובן השבעה באוקטובר. המציאות הזאת יוצרת אי ודאות בכל תחומי החיים, ומחלחלת כמובן למציאות העסקית. גיוסי המילואים, השיבושים בשרשרת האספקה, ועוד משברים שצצו בדרך, יצרו המון סוגיות חוזיות ומשברים משפטיים. וכשכל משבר שכזה יוצר אירועים שלא היו צפויים מראש בחוזה, אז העסק מתחיל להשתבש.
"אנחנו רואים שגם אנשי עסקים אמידים מאוד עושים טעויות של מתחילים, ומגלים שהחוזה שלהם לא שווה את הנייר עליו נכתב". בשיחה עם עו"ד אוחנה, הוא חושף את הפערים המסוכנים ביותר בהסכמים, ומסביר למה המומחיות שלו היא הדבר היחיד שיכול להפריד בין עסק ששורד משבר, לבין עסק שנקלע להתדרדרות בגלל אירועים שלא נצפו מראש.
"אנשים עשירים כותבים חוזים נוראיים ב-ChatGPT"
עורך הדין רפאל אוחנה מתמחה במשפט מסחרי באזור ירושלים. מרבית לקוחותיו הם אנשי עסקים וחברות, הזקוקים לשירותים הנובעים ממסחר בהיקפים בינוניים ומעלה, כלומר מחזורים בסדרי גודל של כמה מיליונים בחודש. עם זאת, לדבריו, גם בסדרי הגודל הללו, יש אנשים שמחפשים לחסוך בהוצאות המשפטיות, מה שמוביל לתרחישים מסוכנים במיוחד.
"יש לי לקוח מסוים, ששוכר שטח יקר במבנה מסחרי", אומר עו"ד אוחנה. "בחוזי שכירות מהסוג הזה, לרוב יש את החוזה הראשוני, נקרא לו 'חוזה מאסטר' ולאחר מכן, יש כל מיני הסכמים קטנים הנלווים לכך, כמו הארכת חוזה וכאלה, שנעשו על בסיס חוזה המאסטר.
אחת השאלות שהיו בהקשר הזה נגעה לאופציה שיש לשוכר להארכת השכירות. השאלה הייתה ממתי מתחילה תקופת האופציה: מחוזה המאסטר, או מההסכם הנלווה לו. ההכרעה בשאלה הזאת קובעת את שאלת גובה השכירות שתשולם בתקופת האופציה, משום שגובה השכירות צמוד למדד. לכן השוכר רוצה את האופציה רחוקה ככל האפשר (כדי שההצמדה תהיה קטנה יותר), והמשכיר רוצה קרובה ככל האפשר. ההבדל הוא מאות אלפי שקלים לאורך התקופה.
את ההסכם הזה לא אני ניסחתי, ונכנסתי רק בשלב של ניהול ליטיגציה. ועכשיו יש עניין של פרשנות של כוונת הצדדים, במקום שלא פשוט ללמוד ממנו על התכלית האובייקטיבית של ההסכם. אולם אני גורס כי ברגע שהגענו לליטיגציה על עניין חוזי, כמעט תמיד זה אומר שהחוזה פשוט לא מנוסח טוב. לפי דעתי, מה שעשו לא נכון בהסכם המקורי היה שלא להבהיר את הנקודה של תאריך האופציה בהסכמים. עקרונית דברים כאלה יכולים לקרות, אבל כשאני מנסח חוזים מהסוג הזה, אני מגדר את עצמי בסעיף בחוזה המאסטר שאומר שאין לסטות מהסכם המאסטר בשום צורה, אלא אם נכתב אחרת באופן מפורש בין הצדדים. משפט כזה היה מונע את אי הוודאות הזאת, ואת הניהול של כל ההליך המשפטי".
למה אתה חושב שהחוזה נוסח לא נכון?
אוחנה: "לדעתי מדובר בניסיון לחסוך במקומות שלא צריך. נתקלתי למשל לא מזמן במקרה שבו נתקלתי בהסכם מייסדים של אדם מסוים. מדובר בשותפות עסקית בין שני אנשי עסקים בהיקף של מיליונים. ההסכם ביניהם היה משהו של חצי עמוד שנוסח ב-Chat GPT. היה בין הצדדים סכסוך, והסכם תיאר הסכמות לפיהן צד א' קונה מצד ב' את החלק שלו.
עכשיו, אלו מצבים שבהם אלף חכמים לא יכולים להוציא אבן שטיפש אחד זרק למים. למה? כי ההסכם לא התייחס להמון דברים שהוא היה חייב להתייחס אליהם: מה קורה עם הערבויות המשותפות של השניים? מה כוללת המכירה של הזכויות, כלומר היא כוללת גם האם קניין רוחני או לאו? האם הסכום מהווה התחשבנות סופית או לאו? אלו דברים שהם ממש דיני נפשות, ואי אפשר להפקיר אותם לפרומפט במנוע של בינה מלאכותית".
המלחמה טרפה את הקלפים גם בהסכמי נדל"ן
"אני עושה גם לא מעט ליטיגציה", אומר אוחנה. "היה לי מקרה אחד שמדגים את הצורך להיות חכם, לא צודק. ייצגתי רוכש דירה שהקבלן איחר בשנה במסירת הדירה. עכשיו, ברור לכולם שהמלחמה טרפה את הקלפים, ובית המשפט אף מקבל רמה מסוימת של איחור במסירת הנכסים בגלל המלחמה, ומאפשר לקבלנים למסור את הנכס באיחור ללא קנס בניגוד לאמור בסעיף 5א לחוק המכר.
אבל המקרה הזה היה בעיני מקומם במיוחד. לא רק שהקבלן מבקש למסור את הדירה באיחור, וביקש להחתים את הלקוח שלי על נספח לחוזה לפיו אסור לו לתבוע אותו בגין איחור במסירה (פרקטיקה שנפסלה בעליון בפסק דין אילנה שמש נגד ספייס בנייה ויזמות), הוא גם ביקש שהתשלום האחרון של הלקוח שלי יועבר בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כלומר, הקבלן הוא שמסר את הדירה באיחור, ולא רק שהוא רוצה להימנע מתשלום קנס, הוא גם רוצה שהלקוח שלי ישלם הפרשי ריבית והצמדה, על איחור שהיה בכלל באשמתו.
עכשיו, ללקוח שלי נותרו שתי ברירות: או לתבוע את הקבלן ולעכב את קבלת החזקה בנכס, או לשלם ולקחת את הנכס עכשיו, ואז אולי לתבוע בהמשך. אמרתי ללקוח, תשלם גם את הריבית וההצמדה, ולאחר מכן אנחנו נתבע בעילה של עושק. בעיני זו הדרך הנכונה, כי קבלנים גופים לא יציבים מבחינה תזרימית. לכו תדעו מה יקרה, אולי הוא יפשוט רגל בהמשך, ואז לך תוציא את הכסף. עדיף קודם כל לקבל את הנכס ביד ולהקטין סיכונים, ואחר כך לטפל בעושק בהמשך".
עקרונות חוזיים ששווה להקפיד עליהם
לפי עו"ד אוחנה, אתם לא צריכים רק עורך דין, אלא מישהו שממש מתכנן עסקאות: "תפקידי הוא לא רק לבדוק חוקיות, אלא לבדוק סיכונים עסקיים. חוזה טוב נכתב מתוך הבנה עמוקה של ה-Cash Flow והתזרים של החברה, והוא אמור לצפות את צרכי המימון שלה שנים קדימה. כשאני מנסח הסכם, אני חושב כאיש עסקים ולא רק כעורך דין. כך, אנחנו מבטיחים שהחוזה משרת את היעדים הכלכליים של הלקוח, שזה מעבר להגנות חוקיות.
מעבר לכך, בכל עסקה בהיקף כספי משמעותי, המומחה חייב לשתול מנגנוני הגנה ברורים מפני התדרדרות עסקית לא צפויה, או הפרות הנובעות מכוח עליון. במקום להשאיר חור גדול כמו המלחמה, אני מוודא שיש 'רשת ביטחון' משפטית שמבצרת את זכויות הלקוח שלי בצורה שלא מאפשרת למשבר עולמי או אירוע בלתי צפוי למוטט את ההסכם או ליצור אי-בהירות שתוביל לדיונים משפטיים יקרים".
"הרגע שבו חוסכים אלפי שקלים על ייעוץ משפטי מקצועי הוא הרגע שבו מסכנים מיליוני שקלים בעסקה", מסכם עו"ד רפאל אוחנה. "גם אם אתה מנכ"ל של חברה גדולה, אתה עלול למצוא את עצמך עושה טעויות של מתחילים".